יש אנשים שפשוט אין להם מזל בחיים, וסטסונה מודו (Setsuna Mudo) הוא אחד מהם. בין היתר הוריו גרושים, אמא שלו מתעבת אותו, הוא חתיכת ילד –כאפות אומלל, וכולם- כולל הכנופיה של החבר הכי טוב שלו- פשוט נהנים להתעלל בו. וגם אלוהים. כי סטסונה מאז ומתמיד אהב עד כלות את אחותו הקטנה, שרה (Sara). ולא רק שאין לו כמעט סיכוי לממש את אהבתו אליה – גם מלאכים מגן העדן רוצים להתנקש בחייה, ובגללו. כי סטסונה הוא גלגול של המלאכית האורגנית הגבוהה והחזקה ביותר, אלקסיאל (Alexiel), אשר נידונה להתגלגל בבני –אדם שוב ושוב ולחיות חיים מלאי ייסורים. ועכשיו, כשמלחמה בין הגיהינום לגן –עדן עומדת להיפתח, ישנם כוחות שיעשו הכל כדי להעיר את אלקסיאל מתרדמתה, גם אם זה אומר שחייו של סטסונה לעולם לא יהיו כבעבר. וזה רק בתנאי שהוא יצליח לשרוד…
המנגה, אשר נכתבה בין השנים 1995-2001 זכתה להצלחה מסחררת ביפן. בתגובה, כמו כמעט כל מנגה מצליחה, קם סטודיו והחליט להעביר את המנגה המדהימה הזו אל המסך. סטודיו BANDAI, עם הבמאי Kiyoko Sayama (שביים בין היתר את Preatear, Vampire Knight וSkip Beat!) ניסו לגרום לאווירה המכשפת, האפלה והדרמטית שהמנגה הייתה מלאה בה לעבור משחור –לבן לצבע, אבל… הניסיון נכשל, ובאופן כמעט מלא. ובגלל שלכל דבר יש הסבר, גם כאן את הנימוקים לא קשה לאתר.
זה כמעט בלתי אפשרי לקחת מנגה של למעלה ממאה פרקים ולהפוך אותה לאנימה מוצלחת. מעטים ניסו, ועוד יותר מעטים הצליחו. כאן על הניסיון ויתרו מראש, וזה למרות שהOVA יצאה בשנת 2000, סמוך למועד סיום המנגה. במקום זה, היא נקבעה לצאת כOVA ולא כסדרה – ולשמש מעין "טיזר" שימשוך אנשים לקרוא את המנגה. נוצרו שלושה פרקים, שכל אחד מהם בוסס באופן רופף על ווליום אחד של המנגה. הOVA מכסה בעצם רק סאגה אחת (מתוך 6), ומטרתה היא להשאיר את הצופים במתח- לקטוע את העלילה בנקודה המותחת ביותר שלה עם המון סימני שאלה- כדי שאנשים יסתקרנו, יתעניינו, וילכו לקרוא את המנגה (אשר מכילה 20 ווליומים סה"כ. נשמע הרבה? כן. אבל אתם יכולים לקבל ממני הבטחה שכל ווליום כאן שווה את הקריאה שלכם. כי שום דבר כאן לא נמרח מעבר למה שהיה צריך). כדי להעביר ווליום שלם של מנגה לפרק של חצי שעה נדרשים קיצוצים נרחבים. כאן ישנה הנקודה החלשה: במקום לקחת את קווי העלילה של המנגה ולשלב אותם, בחרו היוצרים לסלק לא מעט קווי עלילה מקוריים, חלקם המעניינים ביותר. כך יוצא שנשארנו עם שאריות של עלילות ועלילות משנה, דמויות חסרות, חורים עלילתיים נרחבים ועוד רגעים שלמים ולא ברורים בעליל בצפייה.
יותר מזה, בנוסף להיות קאורי יוקי גאונה עלילתית (חלק שאבד ונעלם כמעט לחלוטין בOVA הזאת) היא גאונה
ויזואלית. אמנם המנגה היא עבודה יחסית עתיקה שלה, אבל ההשתפרות בסגנון הציור שלה ניכרת עם כל פרק ופרק. האומנות שלה מדהימה, תשאלו כל אחד שקרא מנגה שלה. כאן… לא. המעבר לפורמט האנימציה לא עשה טוב לדמויות בכלל, וגרם להם לאבד את הקסם והטאצ' הקאורי –יוקיי שלהם. דוגמאות לזה יהיו רוזיאל, קאטו וקירה, הבישוננ'ס הנצחיים, שבצבע נראים הרבה -הרבה פחות טוב. אבל זה פרט שולי יחסית.
צוות הדיבוב מתחלק לשניים: אלה שעושים עבודה טובה, ואלה שממש –ממש מתחננים שתנמיכו את הווליום, מרוב שהליהוק גרוע. לקטגוריה של ליהוק גרוע הייתי מכניסה את סראפיטה (Ryusei Nakao) שבמקום להפוך את הדמות שלו לקשוחה ואפלה גרם לו להישמע זקן סנילי, קוראי (Yuko Miyamura) שחוץ מהעובדה שהדמות שלה בOVA הייתה בנויה גרוע, גם נשמעה צווחנית רוב הזמן. והיא לא אמורה להיות צווחנית. אבל מצד שני, לא חסרים מדובבים שעושים עבודה טובה כמו סטסונה (Kenji Nojima) שגרם לי לבכות מהזדהות (נוציא סצנה אחת מהפרק השני שבו הוא מתבכיין ונשמע ממש רע), קירה -סנפאי (Koyasu Takehito) המדהים שדובב לא מעט סדרות שאני אוהבת (ברזומה שלו יש את Gravitation, FMA, Hellsing, Loveless, Meine Liebe, Sukisho ועוד רבים וטובים… פשוט תבדקו).
העניין האחרון צריך להתייחס אליו כאן הוא הפסקול. אני, באופן אישי, לא הצלחתי לקלוט אותו עד הפרק השלישי והאחרון – שם הוא מופיע במלוא הדרו. זהו פסקול ממוצע לחלוטין, לא גאוני אבל גם לא מעצבן. אליו מתלווים שיר פתיחה שאלוהים יודע מה הוא מנסה לומר, ושיר סיום מהמם שנתקע עם זמר בעל קול מסור. מסור עם חולַם, שמנסר בשכל בניסיון להרוס את מה שכן יש בשיר. והיה בו הרבה.
ביקורת קוטלת? אני לא חושבת. כי הOVA אמנם לא גאונית, אבל היא גם לא גרועה. הסיבה היחידה לכך שהיא זוכה לכזו ביקורת נוקבת היא הפער העצום שבינה לבין המנגה המושלמת עליה היא מבוססת. קאורי יוקי מדהימה בכל מצב צבירה, בין אם זה בשחור לבן על דפים ובין אם מרצדת בצבע על המסך. היה יכול להיות יותר טוב, זה הכל. יותר מדיי ויתורים, פחות מדיי מהאופי המקורי של העלילה וזה מה שהופך OVA שהייתה יכולה להיות אוצר לאחת שמדשדשת על גבול הממוצע ומטה. אלה שלא קראו את המנגה יכולים ליהנות ממנה. אלה שקראו לא יפסיקו להשוות, וההשוואה לא תועיל לדימוי שלה בעיני הציבור, שנוראי גם ככה.
הOVA נגמרת בסצנה מוזרה מאוד: מלאך קטנטן בשם מטטרון זועק לסווי שיציל אותו, כי "הוא" בא להרוג אותו. אלה שלא קראו את המנגה, יסיימו את הצפייה שלהם בהבעת WTF עצומה. המטרה המקורית של היוצרים הייתה לגרום להתעניינות בהמשך המנגה. הם לא הצליחו להעביר את מטרתם במלואה. זה מה שאני מנסה לתקן עכשיו. אל תירתעו מהאורך. 20 ווליומים זה לא הרבה בשביל מנגה מדהימה כזו, המנגה המפורסמת ביותר של קאורי יוקי. תקראו, ואני מבטיחה לכם שלא תתחרטו על זה.
Loading ...
